איפה אתן בחג?

2013-09-26 20.25.35
/גלית כהן קדם
למחרת הקפות שניות של שמחת תורה, עוד בטרם חלפה לה התכווצות השרירים מהריקודים, קראתי בהנאה פוסט שהעלה אב גאה בקבוצת הפייסבוק החביבה עלי "אני פמיניסטית דתייה ואין לי חוש הומור". האב סיפר בהתרגשות שבבית הכנסת בבסיס שבו בתו משרתת, ואליו היא מקפידה להגיע למניין באופן קבוע, הזמין אותה הגבאי לעלות לתורה. החיילת, כך סופר, עלתה לתורה לראשונה בחייה ועוד ב"מניין ביינישים (בני ישיבות, גכ"ק) כשר למהדרין, של בנים".
נניח, לרגע, בצד את תחושת האמפתיה המהולה בתסכול שעולה בי בכל פעם שאני קוראת כיצד אחיותיי הפמיניסטיות האורתודוכסיות נלחמות על מקומן במרחב בית הכנסת- מקום שניתן לנשים השייכות לקהילות שיוויוניות באופן מוחלט וללא שאלה כבר מערש הרפורמה במאות הקודמות. הרי הן נלחמות על ביתן שלהן, ואין זה ממקומי להציע להן לחפש בית אחר. יתרה מזאת, אני גם מבינה שבכל פעם שהן נוחלות פריצת דרך בחיזוק מעמדן של נשים דתיות הן זוכות כתגובת נגד לתואר "רפורמיות", שמקשה על התקבלותן כחלק מהנורמה ההלכתית בקהילותיהן. אבל נחזור לסיפור.
השמחה של פריצת הדרך הפמיניסטית במוצאי החג התפוגגה לה כשהיום כבר הופיעה כתבה באתר "כיפה" על כך שלראשונה חיילת עלתה לתורה בבית כנסת צבאי, וכי חלק מהחיילים מחו, הנושא התגלגל לרב הבסיס, ובעקבות זאת פורסמה הודעת דובר צה"ל: "בבית הכנסת בבסיס מתפללים חיילי וחיילות הבסיס וכן אזרחים תושבי השכונה. במהלך התפילה שנוהלה ע״י אזרח תושב האזור, עלתה צוערת מהבסיס לקרוא בתורה. לאחר האירוע התקיים בירור בנושא וכן חודדו הנהלים בבסיס לאירועים בעתיד". הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר של החדר בו התקיים הבירור הדחוף הזה.
ושוב אנו עדות למבנה הברור כל כך בחיבור הישראלי המוזר הזה בין דת ומדינה: אלוהים, כביכול, מוריד פקודה למפקד שבשטח, הגבר. ואז, באותה תבנית, המפקד מורה לחייל, הגבר, שקובע עבור האישה את מקומה הראוי ואת אופן התנהלותה. ושוב, הדת, כמו משאבים חברתיים רבים אחרים כגון כסף, מיניות, חינוך- הופכת לקרדום החופר לנשים את מקומן הכלוא בשוליים. מבחינתי, כשומרת אמונים בדרכי לתרבות ולמסורת אבותיי ואימותי- מדובר בלא פחות מרמיסת ערכה של התרבות והמורשת שלנו ברגליים גסות, הנעולות הפעם בנעלי ב' משופשפות. הרמיסה הזאת אומרת: תחליטי, או שאת פמיניסטית או שאת יהודייה מחוייבת. ואני, כנאמר לעיל, לא מוכנה לקבל פקודות. לא בענייני הזהות שלי. ולא בלי לשאול את דעתי.
אבל אפשר גם אחרת.
בהקפות שמחת תורה בקהילה שלנו בחולון רקדנו ריקודי-עם עם ספר התורה, בדיוק כמו שהחלוצים והחלוצות עשו זאת: בדבקות, בשמחה- וביחד. נשים רבות החזיקו את ספר התורה כמערסלות תינוקת אהובה, מצטלמות עם הספר כאילו זכו סוף סוף להיות במחיצת חברה משכבר הימים. אני מודה, בכל פעם שאני רואה את ההתרגשות של נשים בעלייה לתורה, בריקודים עם התורה, באימהות שעומדות קרוב לבניהן ולבנותיהן בבת ובבר מצווה, אני כמהה לדעת: האם כך חשו נשים כשבפעם הראשונה לבשו מכנסיים? כשבחרו בבחירות? כשהתקבלו ללימודים גבוהים? כשיצאו ללחום? כשהתמנו לדירקטוריון? כשהחליטו שיש להן אהובה ולא אהוב? כשהחליטו להביא ילד לעולם ללא אב? כשהחליטו לצאת למאבק בכיכר? בכותל? כשהעירו לבדחן הסקסיסטי התורן שעובד לצידן? אני סבורה שכן.
הרי סוגיית הנגישות הנשים לעמדות מנהיגות בבית הכנסת, היא לכאורה מגזרית כל כך, ויש החשות שהיא שייכת לאותם דתיים ודתיות ולא לנו. אך בואו לא נתבלבל: היא  אותה גברת-דיכוי בשינוי אדרת. והאדרת הזאת, אמורה לכסות את כולנו בלילה צונן. והיא לא.
ועוד לא דיברנו על כך שדעות הפוסקים האורתודוכסיים חלוקות לגבי עליית נשים לתורה, ובוודאי בשמחת תורה שאז מעלים לתורה אפילו ילדים קטנים. איך אמרו לנו בצבא? אין לא יכול- יש לא רוצה. ויש נשים שרוצות, ויכולות, ועדיין נמנע מהן.
לפמיניזם היהודי והדתי בישראל יש מקום של כבוד בעיני בהובלת השינוי ביחסים בין המינים ובחופש מגדרי בישראל. תהליכי מפתח בחברה ובפוליטיקה מונעים מאותה מחוייבות עמוקה הן לתרבות היהודית והן למסורת ההומאניסטית. החיבור הזה הוא קריטי אם אנחנו רוצות ליצור חברת מופת; חברה שכזו צומחת מלמטה, מהשטח, מהמציאות המשפחתית, הקהילתית והמקומית- והיא תעשה שינוי. היא כבר עושה.
כשחלפנו בערב החג על פני הסוכה של השכנים, עטורה בשמות האושפיזין המסורתיים, גברים כולם, בתי בת השש נעצרה. במבט שואל היא הקיפה את הסוכה מכל צדדיה, חזרה אלי מוטרדת ואמרה: "אמא, הם שכחו לכתוב את האושפיזות!". חשבתי בליבי, מי יזכיר להם אם לא אנחנו?
אז איפה אתן בחגים?
[פורסם באתר און לייף בתאריך 30/9/13]
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s